הצעת חוק הגבלות על סרבני גט במאסר

החוק כיום מאפשר לבתי הדין הרבניים לאכוף פסקי דין לגירושין ומתן גט באמצעות הטלת צווי הגבלה שונים על סרבני גט. צו המאסר בכפייה נחשב לקיצוני מבין צווי ההגבלה, אבל גם מבין כתלי בית הכלא ישנם סרבני גט המעזים לדרוש הטבה בתנאיהם או לאמץ תנאים שייטיבו עימם במהלך תקופת מאסרם כדוגמת השתתפות במסגרות לימודיות שונות הקיימות בבתי המאסר, קבלת אוכל כשר למהדרין או שהייה באגף שומרי המצוות.

בית הדין הרבני הגדול הביע את התנגדותו להטבות אלה וקבע כי אין כל הצדקה לשהייתם של סרבני גט (גם דתיים) באגף שומרי המצוות שבבתי המאסר וכן כי אין לטרוח בעבור סרבן גט בהכנת אוכל בכשרות מהודרת זאת בשעה שאינו מקיים את חובתו ההלכתית הבסיסית במתן גט לאשתו. כמו כן קבע בית הדין כי יש לאסור על סרבן גט להשתתף בכל מסגרת לימודית הנמצאת בבית המאסר ואף ניתן למנוע מסרבנים השוהים בבידוד אפשרות אחזקת חומרי קריאה וכתיבה או שימוש באמצעי תקשורת מכל סוג, ובכך למנוע מהם להקשות את עורפם במתן הגט.

הצעת החוק של אמונה מבקשת להסמיך את בתי הדין הרבניים להטיל הגבלות אלה על סרבני גט שבמאסר כפייה ובכך ל"הכביד את העול" על אותם סרבני גט במטרה להשיג את מטרת המאסר עצמו- מתן הגט לאשה. חשוב להדגיש בשולי הדברים כי אומנם מספרם של סרבני הגט המצויים במאסר אינו גדול, אך הרעת תנאי מאסרם יכול שירתיע סרבנים אחרים מלהקשות את עורפם.